עיבוד FocusFin לסקירת הווידאו של אנק קפיטל על שוק החשמל הישראלי: גידול בביקוש, עומס על רשת ההולכה, צורך באגירה, תחנות כוח, דאטה סנטרים ותשתיות חשמל. הסקירה מתמקדת באפקון, אלמור ונקסטקום כחברות שעשויות ליהנות מגל ההשקעות, לצד סיכוני ביצוע, קיבולת ותמחור פרויקטים.
גילוי נאות
מאמר זה מבוסס על סקירת וידאו של אנק קפיטל בנושא שוק החשמל הישראלי, ועבר עיבוד ועריכה על ידי FocusFin. אין באמור המלצה או ייעוץ השקעות. הנתונים, ההערכות והתזות המוזכרים במאמר משקפים את הדברים כפי שהוצגו בסקירה המקורית.
בפתח הוובינר צוין כי לאנק קפיטל יש עניין בחלק מהחברות שהוזכרו במהלך הסקירה.
קישור לסקירה המקורית:
https://youtube.com/watch?v=2FEj_8Mawr4&pp=iggCQAE%3D
תקציר מנהלים
סקירת הווידאו של אנק קפיטל עוסקת בשוק החשמל הישראלי ובגל ההשקעות הצפוי בתשתיות חשמל, הולכה, אגירה, תחנות כוח, דאטה סנטרים ופרויקטים אלקטרומכניים.
המסר המרכזי שעולה מהסקירה הוא שהבעיה של ישראל אינה מחסור בכסף, בגז או בטכנולוגיה, אלא היכולת להקים בזמן את התשתיות הדרושות לצמיחת הביקוש. לפי הסקירה, הביקוש לחשמל צפוי לגדול מהר יותר מבעבר, בין היתר בשל גידול אוכלוסייה, חשמול תחבורה, דאטה סנטרים, תעשייה, מטרו, אגירה ואנרגיה מתחדשת.
בתוך התמונה הזו, אנק קפיטל מתמקדת בחברות ההקמה האלקטרומכניות. לפי הסקירה, מספר השחקנים שמסוגלים לבצע פרויקטים גדולים בישראל מוגבל, והביקוש הצפוי עשוי לזרום בעיקר לקבלנים המקומיים המנוסים.
שלוש החברות שעמדו במוקד החלק ההשקעתי הן אפקון, אלמור ונקסטקום. אפקון הוצגה כחברה יציבה ומגוונת יותר, אלמור כהזדמנות האטרקטיבית ביותר מבחינת סיכון-סיכוי לפי אנק קפיטל, ונקסטקום כהזדמנות מסוכנת יותר אך עם פוטנציאל תגמול גבוה.
הבעיה: משק חשמל שצריך להתרחב במהירות
דודי הראלי, מנכל אפקון אחזקות, פתח את הסקירה בתיאור האתגרים המרכזיים של משק החשמל הישראלי.
האתגר הראשון הוא מחסור בקווי הולכה. רשת החשמל בישראל כוללת את רשתות ה-400 קילוולט וה-161 קילוולט, שמעבירות חשמל בהיקפים גדולים מתחנות הכוח לאזורים שונים בארץ, ואת רשת ה-22 קילוולט שמגיעה בסופו של דבר לשנאים השכונתיים.
לפי הראלי, דווקא הרשת המקומית היא אחת מנקודות העומס המשמעותיות. כדוגמה הוא תיאר יישוב שבו מאות רכבים חשמליים עשויים להתחבר לטעינה בערב ולייצר תוספת ביקוש גדולה מאוד ביחס לצריכת החשמל הקיימת של היישוב כולו.
האתגר השני הוא בעיה גיאוגרפית. כושר הייצור של ישראל צפוי לגדול, אך חלק משמעותי מהגידול יגיע מסולאר בדרום, בעוד שחלק גדול מהביקוש נמצא במרכז ובצפון. המשמעות היא צורך הולך וגובר בהולכה.
האתגר השלישי הוא תזמון הייצור. הסולאר מייצר חשמל בעיקר ביום, בעוד שהביקוש הגבוה מגיע בערב, אחרי שאנשים חוזרים הביתה, מפעילים מזגנים ומטעינים רכבים חשמליים. לכן, לפי הסקירה, אגירה הופכת מרכיב קריטי ביכולת של המשק להתמודד עם הצמיחה בביקוש.
לצד אלה הוזכרו גם רגולציה, משך הקמה ארוך של תחנות כוח, רשת שאינה חכמה מספיק, העובדה שישראל היא אי חשמלי, והצורך במיקרוגרידים ובביזור אנרגטי מסיבות ביטחוניות.
היקף ההשקעה: 90 מיליארד שח ועוד ביקושים אלקטרומכניים
אחת הנקודות המרכזיות בסקירה היא היקף ההשקעה הצפוי. לפי ארלי, בעשור הקרוב כושר הייצור המותקן של ישראל צפוי לגדול בכמעט 17 גיגהוואט, אך כושר הייצור האפקטיבי יגדל פחות, סביב 10 גיגהוואט, מכיוון שחלק גדול מהתוספת הוא סולאר שאינו זמין בערב.
לפי הסקירה, משנת 2026 רשת ההולכה עלולה להגיע למצב שבו היא אינה מסוגלת לתמוך בביקוש השיא כפי שהוא צפוי להתפתח.
על בסיס זה הוצגה הערכה של כ-90 מיליארד שח השקעה נדרשת בייצור ובהולכה:
- כ-10 מיליארד שח באגירה.
- כ-25 מיליארד שח בסולאר.
- כ-50 מיליארד שח בתחנות כוח.
- כ-5 מיליארד שח בתחנות משנה.
מעבר לכך, הוצגו ביקושים נוספים במקטע האלקטרומכני: המטרו, דאטה סנטרים, גידול אוכלוסייה, תחבורה חשמלית, קירור עירוני, תעשייה ופרויקטים כמו אינטל. לפי הסקירה, מדובר בעוד סדר גודל של כ-100 מיליארד שח של ביקושים אלקטרומכניים.
אגירה ודאטה סנטרים: שני מנועי ביקוש מרכזיים
תחום האגירה תפס מקום מרכזי בסקירה. לפי הרארלףי, בשנת 2030 ייתכן שבשעות היום 60% עד 100% מהחשמל בישראל יגיע מ-PV, אך בערב הייצור הסולארי יורד לאפס כמעט לחלוטין.
הפער בין הביקוש בערב לבין הייצור האפקטיבי הוצג כפער של כ-6 עד 7 גיגהוואט. כאשר מכפילים זאת בכחמש שעות, מתקבל צורך של כ-30 עד 40 גיגהוואט שעה של אגירה עד 2030.
מנוע נוסף הוא תחום הדאטה סנטרים. לפי הסקירה, הדאטה סנטרים הם צרכני חשמל משמעותיים מאוד. בישראל קיימים כיום כ-300 מגה IT, ועד 2030 צפויה התרחבות של עוד 600 מגה עד 1 גיגה.
אנק קפיטל העריכה כי מדובר בכ-80 מגה IT בשנה, כאשר היחס בין צריכת השרתים לבין צריכת המתקן הכוללת הוא בערך 1 ל-1.3. לפי הסקירה, חלק מהפרויקטים ידרשו גם תחנת משנה, ייצור עצמי, אגירה או פתרונות אנרגיה נוספים.
המשמעות לקבלני החשמל היא שדאטה סנטרים אינם רק עוד לקוח, אלא תחום שיכול לייצר פרויקטים גדולים, מורכבים ורווחיים יחסית.
תחנות משנה, סולאר ותחנות כוח
בסקירה הוצג שוק תחנות המשנה כבסיס כמעט לכל פרויקט גדול. תחנת משנה נדרשת כאשר פרויקט מתחבר למתח גבוה או מתח עליון, ולכן גל ההשקעות בחשמל עובר דרך השוק הזה.
לפי אנק קפיטל, בשנים הקרובות צפויות מעל 10 תחנות משנה בשנה, בעלות ממוצעת של כ-60 מיליון שח לתחנת משנה. מדובר בשוק שנתי של כ-600 מיליון שח.
אפקון הוצגה כשחקנית המרכזית בתחום, עם נתח שוק מוערך של קרוב ל-40%, כאשר אלמור ואלקטרה הן שחקניות משמעותיות נוספות. לפי הסקירה, בפרויקטים כאלה יש יתרון לקבלן מנוסה ובעל יכולת ביצוע גבוהה, משום שהבנקים והיזמים מעדיפים ודאות וביצוע בזמן. לכן הוצגו מרווחים גולמיים של 15% עד 18%, שמתורגמים למרווח תפעולי של כ-8% עד 9%.
בשוק הסולאר והאגירה, לעומת זאת, המרווחים נמוכים יותר. לפי אנקפיטל, בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת הבידול בין הקבלנים נמוך יותר, ולכן המרווחים הגולמיים נעים לרוב סביב 10% עד 15%. עם זאת, הצמיחה האבסולוטית בשוק גבוהה מאוד, ולכן גם שוק עם מרווחים נמוכים יותר יכול להיות משמעותי לחברות.
תחנות הכוח הוצגו כקטליזטור נוסף. לפי הסקירה, למרות הרצון להגדיל את האנרגיה המתחדשת, הגז הטבעי צפוי להישאר דלק משמעותי גם בשנים הבאות. אנקפיטל התייחסה לשש תחנות כוח שצפויות להגיע לביצוע בשנים הקרובות, כאשר רוב ההפעלות המסחריות צפויות סביב 2028 עד 2030.
היקף עבודות החשמל בתחנת כוח הוערך בכ-10% משווי הפרויקט, כלומר כ-400 עד 500 מיליון שח לתחנה. לכן זכייה בפרויקט כזה יכולה לשנות באופן משמעותי את צבר ההזמנות של אחת החברות.
אפקון: יציבות, מגוון וחשיפה רחבה
אפקון הוצגה בסקירה כחברה שעברה בשנים האחרונות שינוי משמעותי. החברה יצאה מתחום ההנדסה האזרחית והתמקדה מחדש בתחומי הבסיס שלה: מתח גבוה, אנרגיה, מערכות טכנולוגיות ומערכות מתח נמוך מאוד.
לפי הראלי, אפקון סיימה את 2025 עם כ-1,300 עובדים, מחזור של כ-1.7 מיליארד שח, הון עצמי של קרוב ל-700 מיליון שח, EBITDA מעל 200 מיליון שח ורווח נקי של 83 מיליון שח.
החברה פועלת בכמה תחומים: EPC ומערכות תעשייה, בקרה וטכנולוגיות, סחר וייצוג יצרנים, מולטימדיה ותקשורת, אנרגיה מתחדשת ותחבורה חשמלית. בין הדוגמאות שהוזכרו: פרויקט חשמול הרכבת, קריית המודיעין, פעילות אנרגיה מתחדשת באירופה ובארהב, וכ-2,100 עמדות טעינה ברשת הציבורית בישראל.
בחלק של אנק קפיטל הוצגה אפקון כהזדמנות אטרקטיבית אך גם יציבה יחסית, בזכות מגוון הפעילויות שלה. הקטליזטורים המרכזיים שהוזכרו הם אגירה, סולאר, דאטה סנטרים, תחנות כוח, הרחבה אפשרית של אינטל ותחנות משנה.
אנק קפיטל הדגישה כי אפקון ממוקדת ברווחיות ולא רק בהגדלת צבר. לפי הסקירה, הנהלת החברה אינה מכוונת לפרויקטים מנופחים עם הכנסות גבוהות ורווחיות נמוכה, אלא לפרויקטים שבהם יש הצדקה כלכלית. מנגד, הסיכון המרכזי הוא התחרות על המכרזים הגדולים.
אלמור: חשיפה ממוקדת לעולם החשמל
אלמור הוצגה בסקירה כהזדמנות האטרקטיבית ביותר מבחינת סיכון-סיכוי לפי אנק קפיטל.
הסיבה המרכזית היא שאלמור נתפסת כחשיפה ממוקדת לעולם החשמל. בניגוד לאפקון, שיש לה כמה מגזרים, ובניגוד לנקסטקום, שיש לה גם פעילות תקשורת, אלמור ממוקדת בעיקר בשני תחומים: עבודות חשמל קלאסיות ואנרגיה מתחדשת.
לפי הסקירה, מגזר האנרגיה המתחדשת של אלמור כבר מופיע במספרים. מתחילת השנה הוצגה הכפלה בצבר בתחום, וב-2024 הוזכרה צמיחה של מעל 300%. אנק קפיטל טענה כי השוק עדיין אינו מתמחר כראוי גם את מגזר האנרגיה המתחדשת וגם את ההאצה הצפויה במגזר החשמל.
הסקירה הציגה גם הסתייגות לגבי הרבעון הראשון, שלהערכת אנק קפיטל עשוי להיות חלש יותר בשל השפעות המלחמה, פרויקטים שעבדו בקצב נמוך יותר וחשיפה מטבעית בפולין. עם זאת, לפי אנק קפיטל, הדבר אינו משנה את התמונה הרחבה, שבה הצבר והצמיחה העתידית הם עיקר הסיפור.
נקסטקום: סיכון גבוה יותר, פוטנציאל גבוה יותר
נקסטקום הוצגה כהזדמנות מסוכנת יותר, אך גם כבעלת פוטנציאל תגמול גבוה יותר. לפי אנק קפיטל, מדובר בחברה קטנה יותר, עם נזילות נמוכה יותר, ולכן היא מתאימה פחות לקרנות גדולות.
התזה סביב נקסטקום מבוססת על מעבר לכיוון האנרגיה המתחדשת. לפי הסקירה, לחברה יש פרויקטים מול דוראל ושותפה צרפתית, וצבר גבוה בתחום האנרגיה המתחדשת. לצד זאת, מגזר התקשורת מאזן את הפעילות.
הסיכון המרכזי שהוצג הוא ריכוז הצבר. לפי אנק קפיטל, מעל 70% מהצבר מרוכז בשלושה פרויקטים גדולים. אם אחד מהם תומחר לא נכון ויהפוך ללא רווחי, ההשפעה על החברה עשויה להיות משמעותית.
מצד שני, מכיוון שנקסטקום קטנה יותר, גם פרויקט שנחשב בינוני עבור אפקון או אלמור יכול להיות מהותי מאוד עבורה. לכן אנק קפיטל הציגה אותה כהזדמנות High Risk High Reward.
הסיכונים: ביצוע, קיבולת ומלחמה
הסקירה אינה מציגה את התחום כנטול סיכון. להפך, חלק משמעותי מהדיון עסק בסיכונים.
הסיכון הראשון הוא סיכון ביצוע ותמחור. החברות בתחום הן חברות קבלניות ופרויקטליות. פרויקט גדול שתומחר לא נכון עלול להפוך להפסדי ולפגוע בתמונה הפיננסית של החברה.
הסיכון השני הוא קיבולת ביצוע. לפי הסקירה, יש מחסור בעובדים מסוימים וקושי לגייס מנהלי פרויקטים איכותיים. כאשר הביקוש גבוה, החברות צריכות לבחור אילו פרויקטים לקחת ולאן להקצות את כוח האדם החזק ביותר.
הסיכון השלישי הוא המלחמה. לפי אנק קפיטל, חזרה ללחימה עלולה לעכב פרויקטים, לפגוע בקצב העבודה ולהשפיע על הכרה בהכנסות ברמה רבעונית. עם זאת, לפי הסקירה, הדבר אינו משנה בהכרח את תמונת הצמיחה ארוכת הטווח.
הסיכון הרביעי הוא זמני אספקה של ציוד. ארלי ציין כי ציוד כמו שנאים, לוחות מתח גבוה ומערכות GIS סובל מזמני אספקה ארוכים יותר מבעבר, ושהביקוש לציוד כזה הוא בעיה עולמית ולא רק ישראלית.
דירוג סיכון-סיכוי לפי אנקפיטל
במענה לשאלה על סיכון-סיכוי, אנק קפיטל דירגה את החברות כך:
- אלמור במקום הראשון מבחינת סיכון-סיכוי.
- אפקון אחריה, בשל יציבות ופוטנציאל אפסייד.
- נקסטקום בסוף, בשל סיכון גבוה יותר אך גם פוטנציאל תגמול גבוה יותר.
אלקטרה הוזכרה כחברת ענק שבה תחום החשמל הוא רק אחד מאפיקי הצמיחה, ולכן לא הייתה במוקד הסקירה. לפי אנקפיטל, עבור אלקטרה מדובר בתחום חשוב, אך לא כזה שמגדיר את כל החברה.
סיכום
סקירת אנק קפיטל מציגה את שוק החשמל הישראלי כתחום שנמצא בפני גל השקעות משמעותי. הגידול בביקוש לחשמל, החשמול של התחבורה, הדאטה סנטרים, האנרגיה המתחדשת, האגירה, תחנות הכוח, תחנות המשנה והמטרו יוצרים יחד צורך גדול מאוד בביצוע אלקטרומכני.
לפי הסקירה, האתגר המרכזי אינו עצם קיומו של הביקוש, אלא היכולת לבצע: להקים בזמן, לתמחר נכון, לנהל כוח אדם, להשיג ציוד ולעמוד בפרויקטים גדולים בלי לשחוק את הרווחיות.
בתוך התמונה הזו, אנק קפיטל ממקדת את ההזדמנות באפקון, אלמור ונקסטקום: אפקון כחברה יציבה ומגוונת יותר, אלמור כחשיפה ממוקדת לעולם החשמל, ונקסטקום כהזדמנות קטנה ומסוכנת יותר עם פוטנציאל גבוה.
השורה התחתונה של הסקירה היא ששוק החשמל הישראלי נכנס לתקופה שבה הביקוש לתשתיות צפוי להיות גבוה מאוד, אך הערך למשקיעים, לפי אנק קפיטל, תלוי בשאלה אילו חברות יצליחו לקחת את הפרויקטים הנכונים, לבצע אותם ברווחיות, ולתרגם את גל ההשקעות הצפוי לרווחים בפועל.
על עיבודי הסקירות ב-FocusFin
מאמר זה הוא חלק מפורמט עיבודי הסקירות של FocusFin: תמצות ועריכה של סקירות עומק, וובינרים, שיחות מקצועיות ותכני וידאו ארוכים למאמרים ממוקדים, קריאים ונאמנים למקור.
המטרה היא לאפשר לקוראים להבין במהירות את עיקרי הדברים, את מבנה הטיעון, את החברות שהוזכרו ואת הנושאים המרכזיים שעלו בסקירה, בלי להחליף את הצפייה או הקריאה במקור המלא.
FocusFin מרכזת מידע שוטף על חברות ציבוריות בישראל, כולל מאמרי מערכת, סיכומי דוחות, תמציות שיחות משקיעים, דיווחים ועדכונים ממקורות מגוונים.
כניסה למערכת FocusFin:
https://dash.focusfin.co.il/Landing