החוק החדש להסדרת פסולת הבניין יחייב רישוי, מעקב דיגיטלי ותשלום המותנה בהגעת הפסולת לאתר מורשה. עבור גרינמיקס, שבה מחזיקה אלומה כיום בכ־50%, המשמעות עשויה להיות יותר פסולת במתקנים, ניצולת גבוהה יותר והזדמנות לצמיחה. אלא שההשפעה תגיע בהדרגה ותלויה גם בביקוש לחומרים הממוחזרים
מליאת הכנסת אישרה את החוק להסדרת משק פסולת הבניין, לאחר שנים של ניסיונות להתמודד עם אחת התופעות הבעייתיות בענף הבנייה. בישראל נוצרות מדי שנה כ־7.3 מיליון טונות של פסולת בניין ושיפוצים, אך חלק ניכר ממנה אינו מגיע לאתרי טיפול מורשים ומושלך בשטחים פתוחים.
החוק החדש נועד לשנות לא רק את רמת האכיפה, אלא גם את המודל הכלכלי של הענף. הוא מחייב את יצרני הפסולת לעבוד עם מובילים ועם אתרי טיפול מורשים, קובע מעקב מקוון אחר המשאיות והמכולות ודורש תיעוד של הפסולת עד לקליטתה באתר.
בהמשך יופעל גם מנגנון תשלומים ייעודי, שיקשור בין התשלום עבור ההובלה והטיפול לבין הגעת הפסולת בפועל לאתר מורשה ושקילתה.
במילים פשוטות, אתר מיחזור מוסדר אינו מתחרה כיום רק באתרי טיפול אחרים. הוא מתחרה גם בשטח הפתוח, שבו עלות השלכת הפסולת כמעט אפסית. בדוחות אלומה אף הוגדרה ההשלכה הבלתי חוקית כגורם תחרותי משמעותי, המציע לקבלנים חלופה זולה במיוחד.
החוק החדש נועד להוציא בהדרגה את המתחרה הזה מהשוק.
##גרינמיקס נמצאת בדיוק בנקודה שאליה מכוון החוק:
גרינמיקס פועלת לאורך שרשרת הערך של פסולת הבניין. החברה מבצעת הריסת מבנים, מפנה את הפסולת, קולטת אותה במתקני המיחזור, ממיינת ומעבדת אותה ולאחר מכן מוכרת חומרי גלם ותערובות המבוססים על חומרים ממוחזרים.
המודל העסקי שלה מעניין במיוחד משום שהוא מייצר הכנסות משני צדי התהליך. בכניסה למתקן משלמים הקבלנים דמי קליטה לפי משקל. לאחר העיבוד מוכרת החברה את החומרים הממוחזרים בחזרה לענפי הבנייה והתשתיות.
במקרים מסוימים, אותה משאית מגיעה למתקן כשהיא עמוסה בפסולת, משלמת עבור הפריקה ויוצאת עם חומרי גלם שנרכשו לשימוש בפרויקט.
גרינמיקס מפעילה פארקי מיחזור באשדוד ובעטרות, השלימה שדרוג של מערך המיחזור באשדוד ומקדמת את הסדרת האתר השלישי בלוד. לדברי אלומה, החברה שולטת בכל שרשרת הערך, משלב ההריסה והפינוי ועד לייצור התוצר הסופי.
ככל שהחוק יפנה יותר פסולת אל האתרים המורשים, גרינמיקס עשויה ליהנות מגידול בדמי הקליטה, משיפור ניצולת קווי הייצור ומכמות גדולה יותר של חומרי גלם שניתן לשווק.
בפעילות תעשייתית שבה חלק ניכר מההוצאות קבועות, עלייה בניצולת המתקנים עשויה לאפשר לרווח התפעולי לצמוח בקצב מהיר יותר מההכנסות.
##האופציה של אלומה:
אלומה השלימה באפריל 2026 השקעה כוללת של 45 מיליון שקל בגרינמיקס. ההשקעה כללה המרה של הלוואה בסך 25 מיליון שקל והזרמת 20 מיליון שקל נוספים. בתמורה קיבלה אלומה מניות המהוות בשלב זה כ־50% מהחברה בדילול מלא.
אלא ששיעור ההחזקה עדיין אינו סופי. שווי גרינמיקס לצורך ההתחשבנות ייקבע על בסיס תוצאות שנת 2026, לפי מכפיל של 5 על ה־EBITDA ובניכוי החוב הפיננסי נטו, כאשר השווי לא יפחת מ־40 מיליון שקל ולא יעלה על 150 מיליון שקל.
אם לאחר ההתאמה תחזיק אלומה ב־50% או פחות, תעמוד לה אפשרות לרכוש מניות נוספות ולהגיע להחזקה של 51%, שתעניק לה שליטה בחברה. נוסף על כך, ניתנה לה אפשרות להשקיע עד 10 מיליון שקל נוספים, בכפוף לתנאים שנקבעו בהסכם.
כלומר, אלומה לא רק רכשה חשיפה לפעילות קיימת. היא גם שמרה לעצמה אפשרות להגדיל את ההחזקה בתקופה שבה הרגולציה החדשה צפויה להתחיל לשנות את מבנה השוק.
##סימנים ראשונים לשיפור בפעילות:
בשנת 2025 רשמה גרינמיקס הכנסות של כ־36.2 מיליון שקל ו־EBITDA של כ־4 מיליון שקל.
ברבעון הראשון של 2026 לבדו הגיעו ההכנסות לכ־16.8 מיליון שקל וה־EBITDA לכ־3.9 מיליון שקל. אלומה הסבירה כי התוצאות משקפות גידול בקצב הפעילות וביטוי מלא להעברת פעילות שבוצעה במהלך 2025, ולכן מוקדם להסיק מרבעון אחד על קצב הפעילות השנתי.
עם זאת, הנתונים מראים כי החוק אינו מגיע לפעילות שנמצאת רק על הנייר. גרינמיקס כבר מפעילה מתקנים, מייצרת הכנסות ומרחיבה את פעילותה. הרגולציה החדשה עשויה להפוך לרוח גבית נוספת לפעילות שכבר נמצאת בתהליך צמיחה.
למרות אישור החוק, השפעתו העסקית לא צפויה להופיע במלואה בדוחות הקרובים.
מרבית הוראות החוק צפויות להיכנס לתוקף 18 חודשים לאחר פרסומו, ואילו מנגנון התשלומים המרכזי אמור להיכנס לתוקף שלוש שנים לאחר הפרסום. קיימת גם אפשרות לדחות את המועדים בעד שנה, אם ההיערכות ליישום החוק לא תושלם בזמן.
בשלב הראשון צפויים רישוי, הצטיידות והקמת מערכות המעקב. לאחר מכן יתחיל מעבר הדרגתי של פסולת אל השוק המוסדר. השינוי הכלכלי המשמעותי ביותר עשוי להגיע רק עם הפעלת מנגנון התשלומים, שיקשור בין קבלת הכסף לבין הגעת הפסולת בפועל לאתר.
יש גם סיכון נוסף. יותר פסולת שנכנסת למתקנים פירושה יותר חומר ממוחזר שיוצא מהם, אך החוק עדיין אינו מבטיח שיהיה ביקוש מספיק לכל התוצרים.
החוק מאפשר לקבוע בעתיד יעדים לשימוש בחומרים ממוחזרים, אך אינו כולל כיום מכסה מחייבת. לכן, אחד המשתנים החשובים עבור גרינמיקס יהיה מידת השימוש העתידית באגרגטים ובחומרי בנייה ממוחזרים בפרויקטי תשתית ובנייה.
##השורה התחתונה:
החוק החדש אינו מבטיח לגרינמיקס הצלחה, והוא בוודאי אינו יוצר קפיצה מיידית בתוצאות. הוא כן משנה את כללי המשחק בענף שבו השחקנים המוסדרים נאלצו במשך שנים להתחרות בשוק שחור ובהשלכה פיראטית.
עבור אלומה, שהשקיעה 45 מיליון שקל וקיבלה אפשרות להגיע לשליטה, גרינמיקס הופכת לנכס מעניין במיוחד: פעילות תעשייתית קיימת, מספר מתקנים, מודל שמייצר הכנסות הן מקליטת הפסולת והן ממכירת התוצרים, ורוח גבית רגולטורית שעשויה להגדיל בהדרגה את הכמויות ואת ניצולת המתקנים.
המבחן יהיה ביישום. אם מערכות המעקב יוקמו, מנגנון התשלומים יפעל והמדינה תעודד גם את השימוש בתוצרים הממוחזרים, גרינמיקס עשויה להפוך מהשקעה קטנה יחסית בפורטפוליו של אלומה לאחד ממנועי הצמיחה המעניינים שלה.