מקבץ H הופיע בתוכנית המקורית של סבב החיפושים החמישי, בצמוד לחזקות לווייתן, אך הוסר לפני פתיחת המכרז. אחד השיקולים שנמסרו מצד גורמי משרד האנרגיה נגע לחיפושי העומק שמקדמת שברון באזור, על רקע האפשרות שמבנים פוטנציאליים נושאי נפט נמשכים גם לתוך שטח H. במקביל, שותפי לווייתן אישרו סקר סייסמי חדש בהשקעה של כ 68.8 מיליון דולר, שנועד בין היתר לשפר את התמונה של יעדי העומק מתחת למאגר.
בנובמבר 2025 הציג משרד האנרגיה את השטחים שתוכננו להיכלל בסבב החיפושים החמישי במים הכלכליים של ישראל. על המפה הופיעו שישה מקבצים. אחד מהם היה מקבץ H, שטח הסמוך לחזקות לווייתן.
ביולי 2026, כשהסבב נפתח בפועל, H כבר לא היה שם. המכרז הסופי כולל חמישה מקבצים בלבד: A, B, C, F ו J.
השינוי עשוי להיראות במבט ראשון כמו התאמה טכנית של גבולות המכרז. אלא שהמיקום של H והפעילות שמתקדמת במקביל מתחת ללווייתן הופכים אותו למעניין הרבה יותר.
אחד השיקולים של משרד האנרגיה להסרת המקבץ היה הרצון להימנע ממורכבות ועיכובים בהיבטי קמפיין החיפושים העמוקים של שברון באזור לווייתן, על רקע האפשרות שמבנים פוטנציאליים נושאי נפט נמשכים גם לתוך שטח H.
האפשרות הזאת אינה נשענת רק על הקרבה הגיאוגרפית.
בדוח המשאבים העצמאי של NSAI מופיעים שני יעדי עומק מרכזיים מתחת ללווייתן: תעלה מהקרטיקון התחתון ומבנה קרבונטי מזוזואי. לפי האומדן המיטבי, מיוחסים להם משאבים פרוספקטיביים של כ 212.7 מיליון וכ 155.3 מיליון חביות נפט, בהתאמה.
מדובר ביעדי אקספלורציה שטרם נקדחו, ולא בעתודות או בתגלית. אבל דווקא בהערה שמלווה את האומדנים נמצא פרט משמעותי במיוחד לסיפור של מקבץ H.
לפי NSAI, חלק מנפח הסלע של כל אחד משני הפרוספקטים משתרע מעבר לגבולות חזקות לווייתן. הערכת המשאבים שפורסמה כוללת רק את החלקים שנמצאים בתוך החזקות, ולא את המשך המבנים מחוץ להן.
כלומר, השאלה אינה רק מה עשוי להימצא מתחת ללווייתן, אלא גם עד היכן נמשכים אותם מבנים.
במקביל, שותפי לווייתן עוברים כעת לשלב חדש בבחינת העומק. ב 9 ביולי הם אישרו סקר סייסמי תלת ממדי חדש בתקציב של כ 68.8 מיליון דולר. הסקר נועד בראש ובראשונה לשפר את הידע על המאגר, ובין מטרותיו גם לגבש תמונה טובה יותר של הפרוספקטים העמוקים בחזקות לווייתן. תחילת העבודה מתוכננת בקרוב, והיא צפויה להימשך מספר חודשים.
כאן מתחבר הסקר החדש להחלטה להשאיר את H מחוץ למכרז.
כל עוד התמונה הגיאולוגית אינה מלאה, הענקת השטח הסמוך לקונסורציום אחר עלולה ליצור בעתיד מצב שבו מבנה גיאולוגי אחד חוצה בין בעלי זכויות שונים. במקרה של תגלית, מצב כזה עשוי לחייב הסדרה של גבולות המאגר, חלוקת הזכויות ואופן הפיתוח.
השארת H מחוץ לסבב משאירה למדינה מרחב פעולה עד לקבלת נתונים טובים יותר.
נכון להיום אין החלטה לבצע קידוח עומק. השלב הנוכחי הוא איסוף תמונה סייסמית איכותית יותר, שתאפשר לשותפים להחליט האם אחד מיעדי העומק מצדיק את העלות והסיכון הכרוכים בקידוח.
אבל ביחס לשנים האחרונות, משהו בכל זאת השתנה.
לווייתן עמוק כבר אינו רק אפשרות גיאולוגית שמופיעה בדוחות המשאבים. השותפים מקצים כמעט 69 מיליון דולר לסקר חדש, משרד האנרגיה השאיר מחוץ למכרז שטח סמוך שעשוי להיות רלוונטי להמשך המבנים, והערכת המשאבים הקיימת קובעת במפורש ששני הפרוספקטים חורגים מגבולות החזקות.
הסקר שצפוי להתחיל בחודשים הקרובים אמור לספק את התמונה הבאה. אם הנתונים יחזקו את יעדי העומק, השאלה הבאה תהיה הרבה יותר קונקרטית: האם מתחת למאגר הגז הגדול בישראל נמצא יעד נפט שמצדיק קידוח.